מכיוון שמערכת האיטום מוסתרת מתחת לריצוף וקשה להגיע אליה כאשר היא נכשלת, איטום שטחים מרוצפים בכלל ומרפסות מרוצפות בפרט הוא בעיה מאתגרת. השלב הראשון בקביעה מהיכן מקור הדליפה הוא לחסום את המרזבים ולהציף את המרפסת, להרים חלק מהריצוף הנוכחי כדי לאתר את נקודת הכשל, או להשתמש בטכנולוגיה מתוחכמת ומעשית לאיתור מקור הדליפה.
ישנן שיטות שונות לאיטום המרפסת בהתאם לסוג נושא האיטום, אך בכל שיטה יש לקחת בחשבון כמה עקרונות בסיסיים. לדוגמה, מכיוון שהריצוף מתחת למרפסת נמצא כל הזמן במגע עם מי גשמים ושכבת האיטום חשופה לחדירת מים זו, יש להתייחס לאזור שמתחת לריצוף כאל מעיין בריכה מכיוון שבכל מקרה בו מערכת האיטום נכשלת, המים יחלחלו לתוך המבנה שמתחת.
לביטומן, תוצר לוואי של זיקוק נפט, יש מאפיינים דומים לאלה של זפת. חומרים ביטומניים הם תרמופלסטיים, בדומה לזפת, כלומר הם נמסים בחום ומתקשים בקור. הביטומן, שממנו נוצרות למעשה יריעות הביטומן, הוא זה שמעניק להן את הקשיחות המכנית שלהן.
שכבת איטום אחת רציפה ומשמעותית נוצרת על ידי יכולתן של היריעות הביטומניות להיצמד למשטח עליו הן מונחות וחופפות זו לזו. היריעות הביטומניות משמשות בדרך כלל למגוון רחב של אלמנטים, כולל תעשייה, קרקע תחתית, בנייה פרטית, תשתיות (גשרים ומנהרות) וכו', כאשר כל אחד מהאלמנטים הללו צריך להיות מותאם אישית לסוג היריעה הנכון.
ראשי התיבות שלה מייצגים את תרומה, פלסט אוליפין. ההרכב הכימי של הפולימרים.
לוחות ה-TPO שופרו עם תכונות חכמות, כולל היכולת להתכווץ ולהימתח בתגובה לשינויים במזג האוויר.
לאחר שינויים ושיפורים המציעים להם יכולות ועמידות לאורך זמן, יריעות הפלסטיק ניתנות לעיבוד בכל צורה ובעלות רמת עמידות גבוהה מאוד.
כשניסו לחדש את יריעות הווניל הידועות בשנים האחרונות, גם השינוי התחיל.
הסדינים שופרו, וכתוצאה מכך שונו הסדינים באמצעות שינויים רבים שעדכנו את החסרונות של המערכות הקודמות.
